Vayedaber

Simple Havroutah

Shabbath

Daf 42b

אֲבָל נוֹתֵן הוּא לְתוֹךְ הַקְּעָרָה אוֹ לְתוֹךְ הַתַּמְחוּי. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לַכֹּל הוּא נוֹתֵן, חוּץ מִדָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חוֹמֶץ וָצִיר.

Traduction

However, one may place the spices into a bowl or into a tureen [tamḥui], which is a large bowl into which people pour the contents a stew pot or a pot. Bowls and tureens are both secondary vessels and food placed into them does not get cooked. Rabbi Yehuda says: One may place spices into anything on Shabbat except for a vessel that has in it something containing vinegar or brine of salted fish.

Rachi non traduit

אבל נותן הוא לתוך הקערה. דכלי שני אינו מבשל:

תמחוי. כעין קערה גדולה שמערה כל האילפס לתוכה ומשם מערה לקערות:

ר' יהודה אומר לכל וכו'. בגמ' מפרש אהי קאי אכלי ראשון או אכלי שני:

חוץ מדבר שיש בו חומץ או ציר. שהן מבשלין את התבלין כשהן רותחין:

ציר. הנוטף מן הדגים כשכובשים אותן במכבש:

Tossefoth non traduit

אבל נותן הוא לתוך הקערה כו'. מהכא ליכא למידק דעירוי ככלי שני מדקתני לא יתן לתוכה תבלין ולא אשמעינן רבותא אפילו שלא יערה על הקערה שתבלין בתוכה דאדרבה דוק מסיפא דקתני אבל נותן הוא לתוך הקערה ולא קתני מערה על הקערה שתבלין בתוכה ורבינו שמואל מביא ראיה דעירוי ככלי שני מהא דקי''ל תתאה גבר ולר''י נראה דעירוי ככלי ראשון ומביא ראיה דבזבחים בפרק דם חטאת (זבחים דף צה:
ושם) ת''ר אשר תבושל בו אין לי אלא שבישל בו עירה לתוכו רותח מניין תלמוד לומר [אשר תבושל] בו ישבר אלמא דעירוי חשיב מבשל ובירושלמי בפרק כירה בעי מהו ליתן תבלין מלמטה ולערות עליהן מלמעלה ר' יונה אמר אסור דעירוי ככלי ראשון חיליה דר' יונה מן הדא אחד שבישל בו ואחד שעירה לתוכו רותח ודחי ר' יוסי תמן כלי חרס בולע תבלין אינו מתבשל השיב רבי יוסי בר בון והתניא מניין שבכלי נחשת כן תלמוד לומר ואם בכלי נחשת בשלה אית לן למימר כלי נחשת בלע בתמיה פי' ע''י עירוי אם אינו מבשל לא בלע אלמא דמסיק דעירוי ככלי ראשון ונראה דעירוי לא הוי ככלי ראשון ולא ככלי שני אלא מבשל כדי קליפה דהא קי''ל כשמואל דאמר תתאה גבר דתניא כוותיה בכיצד צולין (פסחים עו.) ומ''מ מבשל כדי קליפה דאמר התם תניא כוותיה דשמואל חם לתוך צונן או צונן לתוך צונן מדיח ופריך חם לתוך צונן אדמיקר ליה בלע אלא אימא חם לתוך צונן קולף צונן לתוך צונן מדיח וכן משמע בשילהי מסכת ע''ז (דף עו.) דאמר מר עוקבא זבן יורה מעכו''ם אהדר ליה גדנפא ומסיק כבולעו כך פולטו מה בולעו בניצוצות אף פולטו בניצוצות ואי עירוי ככלי ראשון מאי איריא משום דבלע בניצוצות אפילו בלע בליעה גמורה פלט בניצוצות שהוא עירוי אלא ודאי לא מבשל אלא כדי קליפה ואם עירו רותחים על התרנגולת צריכה קליפה וכלי שתשמישו ע''י עירוי כגון קערות יכול להגעילן ע''י עירוי דכבולעו כך פולטו אבל כלי שנתבשל בו איסור לא סגי להגעילו על ידי עירוי והא דאמר בפרק בתרא דע''ז (דף עד:) דרש רבא נעוה ארתחיה דהתם מסתמא ע''י עירוי שאני התם דאותה נעוה לא בלעה ע''י רותח:

גְּמָ' אִיבַּעְיָא לְהוּ: רַבִּי יְהוּדָה אַרֵישָׁא קָאֵי — וּלְקוּלָּא, אוֹ דִילְמָא אַסֵּיפָא קָאֵי — וּלְחוּמְרָא.

Traduction

GEMARA: A dilemma was raised before the Sages: Is Rabbi Yehuda referring to the first clause of the mishna and being lenient? According to that possibility, the mishna prohibits placing spices into any boiling pot and Rabbi Yehuda holds that this only applies if there is fish brine or vinegar inside the pot. Or perhaps he is referring to the latter clause of the mishna and is being stringent? The Rabbis said that one is permitted to place spices into a bowl or a tureen, and Rabbi Yehuda came to add a stringency and say that if the bowl or tureen contains vinegar or brine, it is prohibited to place spices into it.

Rachi non traduit

גמ' ארישא קאי. אאילפס דקא אסר ת''ק וקאמר ר' יהודה לכל אילפסין הוא נותן דכלי ראשון לא מבשל:

או דילמא אסיפא קאי. אקערה ותמחוי דקא שרי ת''ק וקא אמר ליה רבי יהודה בכל קערות ותמחויין מודינא לך חוץ מדבר שיש בו חומץ ואפילו כלי שני נמי לא:

תָּא שְׁמַע, דְּתַנְיָא רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לְכָל אִילְפָּסִין הוּא נוֹתֵן, לְכָל הַקְּדֵירוֹת רוֹתְחוֹת הוּא נוֹתֵן, חוּץ מִדָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חוֹמֶץ וָצִיר.

Traduction

Come and hear a resolution to this dilemma from that which was taught explicitly in a baraita that Rabbi Yehuda says: Into all stew pots one may place spices on Shabbat; into all pots, even those that are boiling, one may place spices, except for one that contains vinegar or brine. The baraita clearly indicates that Rabbi Yehuda disputes the first clause of the mishna and is being lenient.

Tossefoth non traduit

לכל קדרות רותחות הוא נותן. נראה דדוקא בתבלין פליג אבל בשאר דברים מודה דכלי ראשון מבשל אף כשהעבירו מעל האור:

סָבַר רַב יוֹסֵף לְמֵימַר מֶלַח הֲרֵי הוּא כְּתַבְלִין, דְּבִכְלִי רִאשׁוֹן — בָּשְׁלָה, וּבִכְלִי שֵׁנִי — לָא בָּשְׁלָה. אָמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא, מֶלַח אֵינָהּ כְּתַבְלִין, דְּבִכְלִי שֵׁנִי נָמֵי בָּשְׁלָה! וּפְלִיגָא דְּרַב נַחְמָן, דְּאָמַר רַב נַחְמָן: צְרִיכָא מִילְחָא בִּישּׁוּלָא כְּבִשְׂרָא דְתוֹרָא.

Traduction

Rav Yosef thought to say that salt is like a spice whose legal status is: In a primary vessel that was on the fire, salt gets cooked and therefore it is prohibited to place salt into it on Shabbat. And in a secondary vessel, into which the contents of a primary vessel were poured, salt does not get cooked. Abaye said to him: Didn’t Rabbi Ḥiyya already teach that salt is not like a spice? Certainly he meant that in a secondary vessel it also gets cooked. And the Gemara remarks that this conclusion disputes the statement of Rav Naḥman, as Rav Naḥman said: Salt requires cooking for as long as the meat of an ox does, i.e., it requires extensive cooking.

וְאִיכָּא דְאָמְרִי: סָבַר רַב יוֹסֵף לְמֵימַר מֶלַח הֲרֵי הוּא כְּתַבְלִין, דְּבִכְלִי רִאשׁוֹן — בָּשְׁלָה, בִּכְלִי שֵׁנִי — לָא בָּשְׁלָה. אָמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא מֶלַח אֵינָהּ כְּתַבְלִין, דְּבִכְלִי רִאשׁוֹן נָמֵי לָא בָּשְׁלָה, וְהַיְינוּ דְּאָמַר רַב נַחְמָן: צְרִיכָא מִילְחָא בִּישּׁוּלָא כְּבִישְׂרָא דְתוֹרָא.

Traduction

And some say a very different version of this: Rav Yosef thought to say that salt is like a spice, i.e., in a primary vessel it gets cooked, whereas in a secondary vessel it does not get cooked. Abaye said to him: Didn’t Rabbi Ḥiyya already teach that salt is not like a spice, meaning that in a primary vessel, it also does not get cooked? And that is precisely what Rav Naḥman said: Salt requires cooking for as long as the meat of an ox does.

Rachi non traduit

דבכלי ראשון נמי לא בשלה. ומותר ליתן ואפילו בכלי ראשון משהעבירו מן האור:

Tossefoth non traduit

והיינו דר''נ. נראה דאף לפי' הקונטרס שפי' דבכל מקום דאיכא לישני דפליגי בשל תורה הלך אחר המחמיר ובשל סופרים הלך אחר אחרון ולר''ת בשל סופרים הלך אחר המיקל וכן לריב''א שפירש שבכל מקום איכא דאמרי טפל לגבי לשון ראשון שהוא עיקר הכא הלכה כלישנא בתרא דללישנא קמא פליג ברייתא דרבי חייא אדרב נחמן וללישנא בתרא היינו דרב נחמן ומתוך כך פסק רבינו שמואל שמותר לתת מלח בתבשיל בשבת אפילו בכלי ראשון שהעבירו מן האור והמחמיר כלישנא קמא שלא ליתן מלח בקערה כל זמן שהיד סולדת בו תבא עליו ברכה:

מַתְנִי' אֵין נוֹתְנִין כְּלִי תַּחַת הַנֵּר לְקַבֵּל בּוֹ אֶת הַשֶּׁמֶן. וְאִם נְתָנוּהָ מִבְּעוֹד יוֹם — מוּתָּר, וְאֵין נֵיאוֹתִין מִמֶּנּוּ לְפִי שֶׁאֵינוֹ מִן הַמּוּכָן.

Traduction

MISHNA: From a discussion of the halakhot of insulation and preparation for Shabbat followed by a brief tangent dealing with the prohibited labor of cooking on Shabbat, the mishna proceeds to briefly discuss prohibitions relating to set-aside [muktze] items in terms of Shabbat lamps. One may not place a vessel beneath the oil lamp, the vessel containing the oil and the wick, on Shabbat in order to receive the oil that drips from the wick. And if one placed the vessel on Friday while it was still day, it is permitted. However, in any case, one may not make use of the oil on Shabbat because it is not from the oil prepared from Shabbat eve for use on Shabbat. The oil in the lamp was already set aside and designated solely for the purpose of lighting the lamp.

Rachi non traduit

מתני' אין נותנין. בשבת:

כלי תחת הנר. לקבל בו שמן המטפטף משום דשמן מוקצה הוא וקסבר אין כלי ניטל בשבת אלא לצורך דבר הניטל אי נמי קסבר אסור לבטל כלי מהיכנו להושיב כלי במקום שלא יוכל עוד ליטלו (משום) דהוי כקובע לו מקום ומחברו בטיט ודמי למלאכה וכלי זה משיפול בו השמן המוקצה יהא אסור לטלטלו:

מותר. להניחה שם:

ואין ניאותין. נהנין:

Tossefoth non traduit

ואם נתנוהו מבעוד יום מותר. הלשון דחוק דהוה ליה למימר אבל מבעוד יום נותנין:

ואין נאותין ממנו לפי שאינו מן המוכן. איכא לאוקמה כר''ש דמתיר מותר השמן שבנר ואין ניאותין דקתני הכא היינו כל זמן שדולק דבמוקצה מחמת מצוה מודה ר''ש כדאמר בגמ' לקמן (שבת דף מה.) אין מוקצה לר''ש אלא שמן שבנר בשעה שהוא דולק הואיל והוקצה למצותו הוקצה לאיסורו ולא שבנר ממש קאמר דההיא אסור בלאו הכי משום מכבה כדאמר בביצה פ''ב (דף כב. ושם) המסתפק ממנו חייב משום מכבה אלא כלומר שמן המטפטף מן הנר והטלטול דנר עצמו אין לאסור מטעם דהוקצה למצותו ולא אסור לטלטלו אלא משום דנעשה בסיס לדבר האסור כדאמרינן בסוף פירקין (שבת דף מז.) הנח לנר שמן ופתילה הואיל ונעשה בסיס לדבר האסור אבל מטעם דהוקצה למצותו לא היה אסור לטלטלו שאין ביטול מצוה במה שמטלטלו:

גְּמָ' אָמַר רַב חִסְדָּא: אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ אֵין נוֹתְנִין כְּלִי תַּחַת תַּרְנְגוֹלֶת לְקַבֵּל בֵּיצָתָהּ, אֲבָל כּוֹפֶה עָלֶיהָ כְּלִי שֶׁלֹּא תִּשָּׁבֵר. אָמַר רַבָּה: מַאי טַעְמָא דְּרַב חִסְדָּא? קָסָבַר, תַּרְנְגוֹלֶת עֲשׂוּיָה לְהַטִּיל בֵּיצָתָהּ בָּאַשְׁפָּה, וְאֵינָהּ עֲשׂוּיָה לְהַטִּיל בֵּיצָתָהּ בִּמְקוֹם מִדְרוֹן. וְהַצָּלָה מְצוּיָה הִתִּירוּ, וְהַצָּלָה שֶׁאֵינָהּ מְצוּיָה — לֹא הִתִּירוּ.

Traduction

GEMARA: Rav Ḥisda said: Although the Sages said that one may not place a vessel beneath a hen preparing to lay an egg on Shabbat on an inclined surface, in order to receive its egg and prevent it from breaking when it falls; however, they permitted overturning a vessel onto an egg on Shabbat so that it will not be trampled and break. Rabba said: What is Rav Ḥisda’s reason? He holds that a hen is likely to lay its egg in a garbage dump and people or animals will oftentimes step on it, but it is not likely to lay its egg on an inclined surface where the egg could roll down and break. And in a common case of preservation, the Sages permitted overturning a vessel onto the egg that is located in the garbage dump to protect it from being broken. And in an uncommon case of preservation, i.e., placing a vessel beneath a hen to receive its egg so that it would not roll down an inclined surface, they did not permit doing so.

Rachi non traduit

גמ' אע''פ שאמרו אין נותנין כלי תחת תרנגולת לקבל ביצתה. כשהיא מטילתה במקום מדרון שמא תתגלגל ותשבר ומדיוקא דמתניתין שמעינן לה דדמי לנותן כלי תחת הנר לקבל בו שמן:

אבל כופה עליה כלי. ולא תימא אין כלי ניטל אלא לצורך דבר הניטל:

באשפה. ויש לחוש שמא תשבר ברגלי אדם וכופה עליה כלי:

והצלה מצויה התירו. לטלטל כלי לצרכה ואף על פי שהביצה דבר שאינו ניטל בשבת:

שאינה מצויה. כגון מדרון וטיפטוף דשמן דמתני': נשברה לו חבית של טבל גרסינן:

Tossefoth non traduit

אע''פ שאמרו חכמים אין נותנין כו'. אין נותנין כלי תחת הנר לקבל בו את השמן ה''ל למימר דתנן במתניתין וכלי לקבל ביצה לא שמעינן אלא מדיוקא דמתני' אלא משום דבעי למימר אבל כופה עליה כלי נקט ביצה:

הצלה שאינה מצויה לא התירו. פי' בקונטרס לדבר שאינו ניטל וגרס בההוא דפריך אביי מינה בסמוך נשברה לו חבית של טבל בראש גגו דטבל אינו ניטל וקשה לריב''א דאי גרס בה טבל אמאי פריך לרב יוסף מברייתא אחרת מהך דהכא הוה ליה לאקשויי ועוד דבפרק כל כתבי (לחמן דף קיז:
ושם) משמע בהדיא דלא גרסי' בברייתא דהכא טבל דלא בשל טבל מיירי דקתני סיפא נזדמנו לו אורחין מביא כלי אחר כו' ונראה לו לפרש דהצלה שאינה מצויה לא התירו לטרוח בכל דבר אפילו בדבר הניטל משום טירחא:

שאינה מצויה לא התירו. והא דאין נותנין כלי תחת הנר לקבל שמן חשיב הצלה שאינה מצויה לפי שרגילים לעולם לתת כלי תחת הנר מבעוד יום וניצוצות אע''ג דקאמר בסמוך דשכיחי לא שכיחי כולי האי שיחושו לתת שם כלי מבעוד יום ולהכי חשיב לה הצלה מצויה:

אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי: וְהַצָּלָה שֶׁאֵינָהּ מְצוּיָה לֹא הִתִּירוּ?! וְהָתַנְיָא: נִשְׁבְּרָה לוֹ חָבִית שֶׁל טֶבֶל בְּרֹאשׁ גַּגּוֹ, מֵבִיא כְּלִי וּמַנִּיחַ תַּחְתֶּיהָ! — בְּגוּלְפֵי חַדְתֵי דִּשְׁכִיחִי דְּפָקְעִי.

Traduction

Abaye raised an objection to Rabba’s opinion from a baraita: And is it so that in an uncommon case of preservation they did not permit taking steps to protect the object on Shabbat? Wasn’t it taught in a baraita: One whose barrel of untithed produce [tevel], which may not be eaten until it is tithed, broke on top of his roof on Shabbat, may bring a vessel and place it beneath the barrel so that the untithed produce is not lost. Even though eating untithed produce is prohibited on Shabbat, they permitted carrying a vessel to preserve it even in the uncommon case of a barrel that breaks. Apparently, even in an uncommon case of preservation the Sages permit taking the necessary steps. Rabba answered: This too, is a common case of preservation because it is an instance of new barrels [gulfei], which commonly break.

Rachi non traduit

מביא כלי. ואף על גב דטבל דבר שאינו ניטל הוא וחבית לא שכיחא דפקעה:

גולפי. חביות:

אֵיתִיבֵיהּ: נוֹתְנִין כְּלִי תַּחַת הַנֵּר לְקַבֵּל נִיצוֹצוֹת? — נִיצוֹצוֹת נָמֵי שְׁכִיחִי.

Traduction

Abaye raised another objection to Rabba’s opinion from the last mishna in this chapter: One may place a vessel beneath the oil lamp in order to receive burning sparks of oil that drip from the burning wick even though this is not common. Rabba answered: Sparks are also common and therefore, it is a common case of preservation.

Rachi non traduit

נותנין כלי. מתניתין היא ומותיב ליה מינה:

ניצוצות. שלהבת הנוטפת מן הנר כדי שלא ידלק מה שתחתיה ואע''ג דניצוצות לא מיטלטלי ולא שכיחי:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source